חפש
- פרשת ראה - כי לא יחדל אביון בקרב הארץ
הרב אלישע אבינר
מזל טוב לנתנאל ומרים דניס (מחזור ל"ב) לרגל הולדת בתם טליה ברכה
מזל טוב לנועם ועפרה צור (מחזור ל"ד) לרגל הולדת הבת
ברכות לבוגרי הישיבה שזכו למינויים חדשים. לפרטים נוספים לחץ כאן.
בית הישיבה מברך את כל חיילי הישיבה בסדיר ובמילואים שלחמו בגבורה במבצע צוק איתן. תבורכו מן השמים ותשובו בשלום אל בית המדרש במהרה.
חדש חדש חדש !!! אפליקציה לאתר Ybm
לפרטים לחץ כאן!
אתר חדש לרב אליהו ליפשיץ "תורה לשמה" - פרטים כאן
פורום הישיבות
בתי מדרש וירטואליים

ברכה אחרונה (3): נוסח ברכה מעין שלוש ודינים הקשורים לנוסח הברכה


 
עבור לשיעור
לעמוד הסידרה




הל' ברכות הנהנין, מסכת ברכות מד.            [שעה+]


 


ברכה אחרונה (3): נוסח ברכה מעין שלוש ודינים הקשורים לנוסח הברכה

 רקע


הגמ' אומרת שלברכה מעין שלוש נוסחים שונים. הראשונים מרחיבים בנוסח הברכה ודנים אם ניתן לפטור בברכה זו דברים שאינם משבעת המינים.


 


מקורות


א. מד. "א"ל אביי לרב דימי מאי ניהו ברכה אחת מעין שלש... על הארץ ועל פירותיה"


ב. תוס' ד"ה על


    רי"ף לב. "אמר ליה אביי לרב דימי... על הארץ ועל פרי הגפן"


    תלמידי רבינו יונה ד"ה דחמשת, כי, דפירי, ולא, וכן


   רא"ש סי' מב


   רמב"ם הל' ברכות פ"ח הל' יד-טז


   טור סי' רח, "על המחיה הוא מעין ברכת הזן..."


ג. בית יוסף סי' רח סע' יח ד"ה במשקה


ד. שו"ע סי' רח סע' י-טז, יח


 


טור סי' רח, "על המחיה הוא מעין ברכת הזן..."


על המחיה הוא מעין ברכת הזן. ועל ארץ חמדה הוא מעין ברכת הארץ. רחם מעין בונה ירושלים. כי אתה ה' טוב ומטיב מעין ברכת הטוב והמטיב וכתב הרמב"ם ז"ל יש שאין אומרים כי אתה ה' טוב ומטיב שלא תקנו אלא מעין ג'. ומיהו ישנו בכל הנוסחאות וקורין אותה מעין ג' אע"פ שתקנוה מעין ד' שאין קורין אותה אלא על שם ג' שהם דאורייתא: דפירי על העץ ועל פרי העץ וכו' והוא מעין ברכת הזן. ועל היין על הגפן ועל פרי הגפן והוא מעין ברכת הזן. וכתב ר"י שאין לומר ועל תנובת השדה על הפירות ועל היין שאין לשון זה נופל אלא במיני דגן דכתיב (דברים יב) ויאכל תנובת שדי: וכתוב בספר המצות שיש לומר אחר כי אתה ה' טוב ומטיב לכל ונודה לך על הארץ ועל המחיה ובשל פירי על הארץ ועל הפירות ובשל יין על הארץ ועל היין כדי שיהיה מעין חתימה סמוך לחתימה: וכתב עוד וי"א ונאכל מפריה ונשבע מטובה ואין לאומרו שאין לחמוד הארץ בשביל פריה וטובה אלא לקיים מצות התלויות בה ע"כ ובה"ג ישנו וא"א הרא"ש ז"ל לא היה אומרו וגם לא היה אומר ונודה לך וכו': ובח"ל חותמין בפירות על הארץ ועל הפירות ובני א"י חותמין על הארץ ועל פירותיה ועל היין חותמין על הארץ ועל פרי הגפן ולא כאותם שחותמין על הגפן ועל פרי הגפן: וצריך להזכיר בה מעין המאורע כגון בשבת קודם כי אתה ה' טוב ומטיב יאמר ונחמנו ביום המנוח הזה וביו"ט אומרים ושמחנו ביום חג פלוני הזה ובר"ח אומרים וזכרנו לטובה ביום ר"ח הזה. כתב בה"ג שאם אכל פירות מז' המינין ואכל מיני מזונות ושתה יין שיכלול הכל בברכה אחת ויאמר על המחיה ועל הכלכלה ועל הגפן ועל פרי הגפן ועל העץ ועל פרי העץ ועל תנובת השדה וחותם בא"י על הארץ ועל המחיה ועל פרי הגפן ועל הפירות ולא הוי חתימה בשתים שהארץ מוציאה המחיה והיין והפירות: כתב א"א הרא"ש ז"ל שאם אכל פירות מז' המינין ואכל עמהם תפוחים שא"צ לברך בורא נפשות על התפוחים שגם הם פרי העץ הם אבל אם אכל תפוחים ושתה יין צריך לברך בנ"ר על התפוחים וכ"ש אם אכל בשר או פרי האדמה ושתה יין או אכל מז' המינין שצריך לברך על כל אחד ואחד ע"כ. ואני הייתי רוצה לומר דה"ה אם אכל מיני לפתן ואכל עמו מה' מינין שא"צ לברך על הלפתן שברכת על המחיה פוטרתו דאף הוא זיין ולא הודה לדברי. כתב אחי ה"ר יחיאל ז"ל אכל ענבים ושתה יין היה נ"ל שא"צ להזכיר על העץ ועל פרי העץ בברכה אחרונה שגם הענבים הם פרי הגפן מידי דהוה אענבים ותפוחים שא"צ לברך בורא נפשות על התפוחים ומטעם זה יראה שגם מברכה ראשונה יפטור בפה"ג שמברך על היין אלא שאין דעת א"א הרא"ש ז"ל כן לא בברכה ראשונה ולא בברכה אחרונה. ומ"מ הסכים לזה שאם בירך על הענבים בפה"ג יצא מידי דהוה שאם בירך על פרי העץ בפה"א יצא: וכתב עוד אחי ה"ר יחיאל ז"ל בשם אדוני אבי הרא"ש ז"ל שאם שתה יין ומים שאין לו לברך על המים בנ"ר כי ברכת היין פוטרתן אע"פ שאינן מעין ברכתן מידי דהוה אברכה ראשונה דקיימא לן יין פוטר כל מיני משקה משום חשיבותו אע"פ שאינן בכלל פה"ג ה"ה בברכה אחרונה.


בית יוסף סי' רח סע' יח ד"ה במשקה


במשקה שאדם מסופק אם יברך לאחריו בורא נפשות רבות או על הגפן אם טוב לאכול דבר שצריך לברך אחריו בורא נפשות רבות ודבר שצריך לברך אחריו על העץ ויכלול בה גם כן על הגפן ועל פרי הגפן כדי לצאת ידי חובת ברכת אותו משקה לדעת האומרים שצריך לברך אחריו על הגפן כתוב בתרומת הדשן [סי' ל] דלא שפיר דמי למעבד הכי שיכלול על הספק שום נוסח אחר בברכה דמעין שלש אף על פי שאינו מוסיף שם ומלכות.


 


הסבר הסוגיה


"אפירי דעץ על העץ ועל פרי העץ... דחמשת המינין על המחיה ועל הכלכלה" [גמ' מד.].


 


הגמ' [לפי גרסת הרי"ף (לב.)] אומרת שיש שלושה נוסחים בברכה מעין שלוש: באכילת פירות פותח הברכה - "על העץ ועל פרי העץ", וחותם "על הארץ ועל הפירות", באכילת חמשת מיני דגן פותח - "על המחיה ועל הכלכלה" וחותם "על הארץ ועל המחיה", באכילת גפן פותח - "על הגפן ועל פרי הגפן", והחתימה אינה מוזכרת בגמ'. הרי"ף [לב.] אומר שחותם "על הארץ ועל פרי הגפן", הרמב"ם [פ"ח הי"ד] אומר שחותם "על הארץ ועל הפירות", ותוס' [ד"ה על] מביא דעה שחותם "על הגפן ועל פרי הגפן".


בברכת קדושת היום של המועדים אנו פותחים במועד המסויים שאותו אנו חוגגים, וחותמים בחתימה כללית: "מקדש ישראל והזמנים". קדושת הרגלים זהה ולכן החתימה זהה לכל הרגלים, וכיוון ש"בכל יום ויום תן לו מעין ברכותיו" יש חיוב להזכיר את שם המועד, וחיוב זה מתקיים בפתיחת הברכה. הרמב"ם סובר שמבנה ברכה אחת מעין שלוש דומה לברכת קדושת היום במועדים, בפתיחה יש לשבח את הקב"ה על היין, אך החתימה זהה לחתימה בשאר ברכות. הרי"ף חולק ולדעתו לכל מין ומין יש ברכה ייחודית לו, ולכן גם בחתימה יש חיוב להזכיר את הגפן.


 


הרמב"ם [פ"ח הט"ז] והרא"ש [סי' מב] מחדשים שלמרות שברכת בורא נפשות אינה פוטרת ברכה מעין שלוש, וברכה מעין שלוש אינה פוטרת ברכת בורא נפשות, ולכן אם אכל פירות משבעת המינים ובשר - חייב לברך ברכה מעין שלוש על הפירות ו"בורא נפשות" על הבשר, אם אכל פרי משבעת המינים ופרי שאינו משבעת המינים יכול לכתחילה לברך ברכה מעין שלוש ולפטור את הפרי שאינו משבעת המינים. סברת הדין פשוטה, כיוון שחייב בברכה מעין שלוש ומזכיר בה פרי העץ, כל פרי העץ כלול בברכה, ואין טעם לברך גם ברכת בורא נפשות[1].


 


תרומת הדשן [סי' ל] מחדש, שאין להוסיף הוספות בברכה מעין שלוש, כדי לצאת ידי ספק ברכות. לכן אדם השותה משקה, שהוא ספק יין ספק שכר, אינו יכול לקחת מים ולברך עליהם בורא נפשות, ולקחת עוגה ולברך עליה "על המחיה", ולהוסיף בברכה גם "על הגפן ועל פרי הגפן", ולצאת ממה נפשך ידי חובת ברכה אחרונה. תרומת הדשן סובר שכל תוספת שמוסיפים לברכה מהוה הפסק, ולכן אסור להוסיף תוספות שיש ספק לגבי חיובן[2].


 


סיכום


חכמים תיקנו בברכה מעין שלוש נוסח אחד לחמשת מיני דגן, נוסח שני לפירות העץ ונוסח שלישי ליין. הרמב"ם סובר שחילוקי הנוסח הם בפתיחת הברכה בלבד [חוץ מעץ ומחיה שלא ניתן לכוללם בנוסח אחד], והרי"ף סובר שחילוקי הנוסח הם גם בחתימה.


כלל בידינו בהלכות ברכות, אם הברכה שבירך תקפה למין שאכל, ברכתו ברכה אף שלא בירך כתיקון חכמים, ואם הברכה אינה תקפה צריך לחזור ולברך. לפיכך אכל תפוחים ובירך עליהם "על העץ ועל פרי העץ" יצא, שתה יין ובירך עליו "על העץ ועל פרי העץ יצא" ואפילו אכל ענבים ובירך עליהם "על הגפן ועל פרי הגפן" יצא ידי חובתו.


 


הלכה


השו"ע [סי' רח סע' יא] פוסק שעל יין ניתן לחתום גם "על הארץ ועל הגפן" וגם "על הארץ ועל הפירות". הוא [סע' יב] פוסק שצריך להזכיר בברכה מעין המאורע של שבת, יום  טוב וראש חודש. השו"ע [סע' יג] פוסק כרמב"ם שברכת "על העץ ועל פרי העץ" פוטרת גם פירות שאינם משבעת המינים, והמברך "על הגפן" פוטר ענבים [סע' טו], אך ברכת "על הגפן ועל פרי הגפן" אינה פוטרת פירות. המשנה ברורה [סק"ע] מביא מחלוקת אם "על העץ ועל פרי העץ" פוטר יין.


המשנה ברורה [סי' רז סק"א] פוסק שאם בירך "על העץ ועל פרי העץ" על פרי שאינו משבעת המינים יצא ידי חובתו,שהרי בירך ברכה המתייחסת לפרי העץ.


השו"ע [סי' רח סע' יח] פוסק את דינו של תרומת הדשן שאסור במקרה של ספק להוסיף תוספת כדי לצאת ידי הספק. המשנה ברורה [סי' רח סקפ"ב] מביא את הט"ז [סקי"ט], הסובר שאכן לכתחילה אסור לעשות כך, אך בדיעבד שכבר שתה את המשקה המסופק, והברירה שבידו היא או לא לברך כלל או להוסיף תוספת בברכה מעין שלש, להוסיף את התוספת [מובן מאליו, שהוא יכול לשתות יין ולשתות מים, ולברך בורא נפשות ו"על הגפן ועל פרי הגפן" ולפטור את המשקה המסופק, אבל הפוסקים עוסקים במקרה שאין לו יין, אלא רק פרי משבעת המינים]. 


 


 








[1]  הבית יוסף [ד"ה כתב אדוני אבי] כותב שהמרדכי  [סי' קנ] חולק על דין זה, אך הדרכי משה אות ג] אומר שהבנת הבית יוסף בדברי במרדכי אינה מוכרחת.


[2] תרומת הדשן מוכיח את דינו מכך שאין לכוסס חיטה לאכול פרי משבעת המינים ולהוסיף בברכה מעין שלוש "על האדמה ועל פרי האדמה". הוא מעלה את האפשרות לחלק בין תוספת שקיימת במקום אחר לבין תוספת שאינה קיימת בברכה אך כותב שאין סיבה לחלק ביניהם. עיין ברבי עקיבא איגר [סי' רח סע' טז אות ט] המוכיח שיש סיבה לחלק ביניהם.


אולי יעניינו אותך הסדרות הבאות:


עלות האתר נאמדת בסכומים לא מבוטלים. נשמח אם תעזרו לנו בהמשכת מפעל זה ובהאדרתו ע"י הקדשת שיעור ותרומה לאתר הישיבה בלחיצה כאן
בניית אתרים         
  מערכת | צור קשר | מפת האתר | חברים