חפש
- פנחס - 'שויתי ה' לנגדי תמיד'
הרב חיים סבתו
בית הישיבה מרכין ראש עם היוודע על הירצחם בידי בני עוולה של שלושת הנערים החטופים, וביניהם נפתלי פרנקל, בנו של בוגר הישיבה אברהם (מחזור ו')
אתר חדש לרב אליהו ליפשיץ "תורה לשמה" - פרטים כאן
חדש חדש חדש !!! אפליקציה לאתר Ybm
לפרטים לחץ כאן!
פורום הישיבות
בתי מדרש וירטואליים

מלכים א' פרק יא'- התדרדרות מלכות שלמה

י"ב אלול התשס"ט
סוכם ע"י תלמידים
 
עבור לשיעור
לעמוד הסידרה

פרק י"א-הדרדרות ממלכת שלמה

דוד סבתו

פעמים רבות בתנ"ך אנו מוצאים סיפור שכביכול קשור רק בפן המעשי-גשמי-שטחי, אך מאחורי סיפור זה אנו רואים הכוונה אלוקית מתוכננת ומדוקדקת (סיפור יוסף ואחיו, מלכות שלמה וכו'), והתוכנית יוצאת לפועל למרות שהכל תלוי בהחלטות אנושיות פשוטות - זוהי סיבתיות כפולה.

לכאורה ישנו נתק בין שני הרבדים - הרובד הארצי מול הרובד הרוחני, אך אם נתבונן נראה שיש קשר הדוק בין שני מישורים אלו. פרק י"א פותח בחטאי שלמה שמביאים בסופו של דבר לגזירה – פילוג הממלכה:

"וַיֹּאמֶר יְקֹוָק לִשְׁלֹמֹה יַעַן אֲשֶׁר הָיְתָה זֹּאת עִמָּךְ וְלֹא שָׁמַרְתָּ בְּרִיתִי וְחֻקֹּתַי אֲשֶׁר צִוִּיתִי עָלֶיךָ קָרֹעַ אֶקְרַע אֶת הַמַּמְלָכָה מֵעָלֶיךָ וּנְתַתִּיהָ לְעַבְדֶּךָ"

בפסוק כ"ו אנו רואים שירבעם מנסה להרים יד במלך (מרד) ובסופו של דבר מביא ירבעם לפילוג הממלכה, מימוש הגזירה האלוקית:

"וַיְהִי בָּעֵת הַהִיא וְיָרָבְעָם יָצָא מִירוּשָׁלִָם וַיִּמְצָא אֹתוֹ אֲחִיָּה הַשִּׁילֹנִי הַנָּבִיא בַּדֶּרֶךְ וְהוּא מִתְכַּסֶּה בְּשַׂלְמָה חֲדָשָׁה וּשְׁנֵיהֶם לְבַדָּם בַּשָּׂדֶה:

וַיִּתְפֹּשׂ אֲחִיָּה בַּשַּׂלְמָה הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר עָלָיו וַיִּקְרָעֶהָ שְׁנֵים עָשָׂר קְרָעִים:

וַיֹּאמֶר לְיָרָבְעָם קַח לְךָ עֲשָׂרָה קְרָעִים כִּי כֹה אָמַר יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי קֹרֵעַ אֶת הַמַּמְלָכָה מִיַּד שְׁלֹמֹה וְנָתַתִּי לְךָ אֵת עֲשָׂרָה הַשְּׁבָטִים:"

בפסוק כ"ט בפרק י"א נעצר סיפור פילוג הממלכה ונכנס סיפור השטנים, עניין אחר לגמרי שלכאורה לא קשור כלל לפילוג הממלכה.

נציע נקודה נוספת שיכולה להיות הבסיס לפילוג הממלכה חוץ מסיפור השטנים. בתחילת פרק י"א מתוארת התנהגות שלמה העושה רע בעיני ה' ולא מקשיב לקול ציווי ה', החטאים של שלמה המתוארים בפסוק הם:

 1.נישואים לנשים נוכריות רבות (פס' א'-ב')- בפסוקים אלו הדגש הוא על נישואים לנשים מעמים שה' אמר לא להתקרב אליהם.

 2.ריבוי נשים (פס' ג') - בפסוק זה הדגש הוא על המספר (1000 נשים), בפרק ג' גם מוזכר המספר אלף בהקשר של שלמה, אך שם הריבוי הוא על מספר העולות ששלמה מעלה תודה לה'-נשים לב לניגודיות בין הפרקים (ריבוי, מספר ולמי מופנית אהבת שלמה!)[1].

אם כן יש לשלמה שני חטאים מרכזיים ריבוי נשים ונישואים לנשים נוכריות. שני חטאים אלו באים           לידי ביטוי בהמשך הפרק. לכאורה, מיקום סיפור החטאים בא על מנת לספר לנו את רקע פילוג הממלכה, אך על פי פס' י' מתואר שהחטא ה"כבד" עליו נענש שלמה הוא עבודה זרה (שנשות שלמה הטו אותו). כאשר נחזור לעניין השטנים נראה שאפשר לחבר את השטנים לחטאי הריבוי של שלמה, אם כל ממלכת שלמה היתה מתוארת בשליטה מלאה בכל האזור אנו רואים פתאום תסיסה מכיוון ממלכת שלמה[2].

ניתן לומר שירבעם קשור לחטא העבודה זרה, אך נשים לב שאצל ירבעם באה לידי ביטוי עוד נקודה:

(כו) וְיָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֶפְרָתִי מִן הַצְּרֵדָה וְשֵׁם אִמּוֹ צְרוּעָה אִשָּׁה אַלְמָנָה עֶבֶד לִשְׁלֹמֹה וַיָּרֶם יָד בַּמֶּלֶךְ:

(כז) וְזֶה הַדָּבָר[3] אֲשֶׁר הֵרִים יָד בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בָּנָה אֶת הַמִּלּוֹא סָגַר אֶת פֶּרֶץ עִיר דָּוִד אָבִיו: (כח) וְהָאִישׁ יָרָבְעָם גִּבּוֹר חָיִל וַיַּרְא שְׁלֹמֹה אֶת הַנַּעַר כִּי עֹשֵׂה מְלָאכָה הוּא וַיַּפְקֵד אֹתוֹ לְכָל סֵבֶל בֵּית יוֹסֵף:

(מלכים א, יא)

הכתוב מתאר שירבעם מרד מכיוון שהוא היה מופקד על כל סבל בית יוסף, ולפי פשט הפס' עילת המרד הייתה ראיית הסבל[4] של אחיו ("וירא בסבלותם").

ישנו קשר בין ירבעם לשטנים: 1.שניהם קמים לאחר ששלמה משעבד את עמם. 2.שלמה מבקש להרוג את הדד ואת ירבעם ושניהם בורחים למצרים על מנת להינצל. אם כן אפשר לראות את ירבעם כאחד מן השטנים, אך יש לו היבט נוסף והוא תפקידו מאת ה' על פי אחיה השילוני-קריעת הממלכה (כתוצאה מעבודה זרה). ירבעם כולל בתוך מרדו את שני חטאי שלמה (ריבוי-סבל וכן הציווי מאת הנביא).

מרידתו של ירבעם- ירבעם מחליט למרוד מבחינה פוליטית. המרידה נוצרה מתחושת השיעבוד של אחיו לאחר הפעלת לחץ מצד שלמה בשביל להרבות כסף זהב וסוסים. שלמה הופך את הגדלת האימפריה שלו למטרה בשביל עוצמתו, וזה מה שגורם להתפרקות הפוליטית. יוצא שבמקום ששלמה חטא שם הוא נפגע.

בחירת ירבעם על ידי ה' - למרות שירבעם מצוי ברמה גבוהה מכל העם ולא סובל איתם הוא חש בצרת אחיו, ולכן החליט ה' להעניק לו את הפריבילגיה למרוד ולקרוע את ממלכת שלמה (בדמיון מוחלט למשה, שלמרות שהיה בארמון פרעה ראה בסבל אחיו והחליט לצאת למרות שיגבה ממנו מחיר אישי כבד).

 



[1](ג) וַיְהִי לוֹ נָשִׁים שָׂרוֹת שְׁבַע מֵאוֹת וּפִלַגְשִׁים שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַיַטּוּ נָשָׁיו אֶת לִבּוֹ:

  (ד) וַיְהִי לְעֵת זִקְנַת שְׁלֹמֹה נָשָׁיו הִטּוּ אֶת לְבָבוֹ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְלֹא הָיָה לְבָבוֹ שָׁלֵם עִם יְקֹוָק אֱלֹהָיו כִּלְבַב דָּוִיד אָבִיו: מה החידוש בפס' ד' הרי כבר בפס' ג' אמר התנ"ך שנשיו הטו את ליבו ולאו דווקא לעת זקנותו? אלא בפס' ג' מתואר בהטיית לב אחרי נשים בעלמא (תאווה-כפי המתואר בספר דברים בפרשת המלך) אך פס' ד' מדבר על חטא הנשים הנוכריות.

[2]השטן מופיע כבר אצל שלמה (פרק ה' ט"ז): "אין שטן ןאין פגע רע"-בפרקנו אנו מתחילים לראות את התפוררות מעצמת שלמה.

[3]"זה הדבר אשר"-בא לתאר רקע של תיאור מסוים.

[4]הסבל המתואר פה הוא המס ששלמה מטיל על העם וכן השיעבוד הקשה של שלמה.

 

סוכם ע"י תלמידים


עלות האתר נאמדת בסכומים לא מבוטלים. נשמח אם תעזרו לנו בהמשכת מפעל זה ובהאדרתו ע"י הקדשת שיעור ותרומה לאתר הישיבה בלחיצה כאן
בניית אתרים         
  מערכת | צור קשר | מפת האתר | חברים