חפש
- תשובה - דרישה לשינוי
הרב חיים סבתו
16:00 - התשובה - השתדלות מצד האדם
הרב יצחק שילת
לקראת ראש השנה נקיים השנה ערב לימוד לבוגרי הישיבה בעיר לוד. לפרטים לחץ כאן
מזל טוב לישי ומורן אוזן (מחזור ל"ג), לרגל הולדת הבן
מזל טוב לחגי ושירה שוורץ (מחזור ל"ד), לרגל הולדת בתם עטרת אסתר
אתר חדש לרב אליהו ליפשיץ "תורה לשמה" - פרטים כאן
חדש חדש חדש !!! אפליקציה לאתר Ybm
לפרטים לחץ כאן!
פורום הישיבות
בתי מדרש וירטואליים

הוי דן את כל האדם לכף זכות

תש"ס
סוכם ע"י תלמידים

הוי דן את כל האדם לכף זכות

הרב יובל שרלו

 

המשנה באבות [א, ו] מלמדת אותנו "והוי דן את כל האדם לכף זכות". במבט ראשון נראה שכלל זה סותר כלל בסיסי אחר באמונתנו - "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק" [שמות כג, ז] - להיות אנשי אמת. חותמו של הקב"ה אמת, "רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת" [תהלים קיט, קס], ועל האמת העולם עומד. היינו מצפים שהמשנה תציב בפנינו אתגר להיות אנשי אמת, לקרא את זולתנו כפי שהוא באמת, לנסות לכוון לדמותו ואופיו. לא לדון מראש דווקא לכף זכות, אלא לאמת. למרות זאת מלמדת אותנו המשנה, לדון את האדם לכף זכות ולא לכף אמת. מהו היסוד העקרוני העומד לנגד חז"ל בעצה זו?

ניתן להסתכל על כלל זה משלושה כיוונים, על מנת לברר מה היחס בין הסתכלות חיובית לבין האמת.

הסתכלות ראשונה מצינו בדברי הרמב"ם בפרוש משנה זו. הרמב"ם אומר שמשנה זו אינה עוסקת ברמאות פנימית. לא צריך לעבוד על עצמנו, אדם שאינו הגון וטוב - לא נצטוינו לדון אותו לכף זכות! ומנגד באדם צדיק, הדברים מיותרים, הוא ודאי עשה מעשה הגון. סביר להניח שפעולתו הנוכחית של כל אדם מתאימה לאופיו. על כן המשנה עוסקת במצבים בהם אין ביד האדם אפיון ברור להכריע מהי ההתייחסות הנכונה, באדם שלא ברור מה טבעו הרגיל. במקרה כזה שאין ידע מוקדם יש להחליט ראשית מהי נקודת המוצא.

המשנה מלמדת אותנו שנקודת המוצא הסטטיסטית של רוב האנשים מכריעה אותנו לדון לכף זכות. "עָשָׂה הָאֱלֹקִים אֶת הָאָדָם יָשָׁר" [קהלת ז כט], וכל עוד אין מידע ברור שאדם חרג מטבעו זה, עלינו להתייחס אליו כאילו זו היא המציאות, זו האמת. אין כאן ציווי לשקר או להטות מן האמת. במצב בו הצדדים שקולים, חזקה שהאדם צדיק וזו היא האמת.

 

הסתכלות שניה אומרת, שלדון כל אדם לכף זכות וראיית המציאות בצורה חיובית, אינה הסתכלות מציאותית אלא הסתכלות שבכוחה לשנות את המציאות! אהרון שינה בדבריו וסטה מן האמת כדי ליצור שלום, מעשה שסופו שהפך את דבריו הראשונים למציאות. "כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם" [משלי כז, יט] - מעשים רבים הם השתקפות של הסביבה הצופה. המביט בעין של חמלה, חסד וזכות - הופך בכך למתקן עולם. אם תגובת הסביבה למעשה מתועלת לכיוון חיובי, ניתן ליצור בכך מציאות חדשה אצל עושה המעשה. כוחה של אמירה טובה, אמירת של חיזוק ועידוד אינה בנתינת פרשנות למציאות אלא אמונה שניתן לכוון את המציאות אם תסטה מן האמת. כך שבסופו של דבר כאשר נדון לכף זכות, תגובתנו תיצור שינוי אצל עושה המעשה, עד שיתברר שבאמת היה מקום לדון לכף זכות, ההסתכלות החיובית תהפוך להסתכלות הנכונה - לאמת.

 

הסתכלות שלישית גורסת, שאף במקרה שלא סביר שכוונת המעשה לטובה, ואפילו אם לא נצליח בתגובתנו ליצור תיקון, בכל זאת יש לדון לכף זכות, על מנת לתקן את עצמנו! אין זה מתפקידנו  להיות דיין ומבקר למעשי הזולת. כל מטרת הסתכלותנו על האחר היא לשנות את עצמנו לדמות של חסד וזכות, של מבט טוב על המציאות. יתכן שבמקרה מסוים אין זו הסתכלות נכונה, אולם דבר זה לא משנה כלל. ההסתכלות של האדם היא מה שבונה את אופיו ואישיותו, האם הוא תופס את עצמו כחושף עוולות האנושות, או כאדם מאיר עיניים הרואה טוב בכל אחד. אולי אין במבטו התאמה לאמת החיצונית, אך יש בכך אמת פנימית. אדם המצליח לראות הטוב בכל מעשה הוא האדם היותר שלם. אמנם יש להגביל מידה והסתכלות זאת שלא תגיע לקיצוניות, כל קיצוניות רעה.

 

כיום, אפשר להכליל ולומר על החברה כולה, שאנו לא דנים לכף זכות, מגמתנו על פי רוב - לדון לכף חובה. המטרה המרכזית של דיווחים, כתבות ופרשנויות היא למצוא את הכישלון, מי לא היה בסדר. כך אפילו כאשר מדווחים על דברים חיוביים, אנשים המנסים לחדש וליזום - ישר מחפשים מה הם מרויחים ומה יוצא להם מכל הסיפור. כל בנין ותועלת תולים בפרשנות של רווח אישי. על כן לעיתים אין אנו מפרשים את המציאות נכון, ויותר מכך - לא יוצרים מציאות נכונה, ואף יותר מכך - הופכים את עצמנו לרואי חשבון, מחפשים את חשבונו של האחר, למה הוא עשה ומה הוא מרויח.

ישנה נטייה לדון לכף זכות דווקא בימי זיכרון, כאשר אדם נפטר מהעולם, אז נזכרים לספר רק את הטוב והחסד על הנפטר. עלינו לשאול את עצמנו,  למה לא היטבנו לדון לכף זכות גם בחיים, למה רק אחרי-מות קדושים אמור?! ימי הזיכרון מראים לנו כיצד ניתן היה להתבונן על החיים, לו היינו מצליחים ליישם הסתכלות זאת כל הזמן, כל העולם היה נראה אחרת (ושוב, לא בצורה קיצונית). הפירגון והעין הטובה היו יוצרים עולם שיותר נכון לחיות בו, ויותר נעים לחיות בו.

המשנה מצווה עלינו, בעבר כבימים אלו, לדון לכף זכות. להאמין בטוהר וביושר, לפרש כאילו הייתה הכוונה טובה. להסתכל בעין של חסד על העולם. עין טובה היא אחת משלוש התכונות של תלמידיו של אברהם אבינו. אין זמן שהוא מאוחר מדי, תמיד אפשר לשנות את המבט על החיים, "וְהַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ" [קהלת ז ב].

סוכם ע"י תלמידים


עלות האתר נאמדת בסכומים לא מבוטלים. נשמח אם תעזרו לנו בהמשכת מפעל זה ובהאדרתו ע"י הקדשת שיעור ותרומה לאתר הישיבה בלחיצה כאן
בניית אתרים         
  מערכת | צור קשר | מפת האתר | חברים