חפש
- מסעי - ישוב ארץ ישראל
הרב חיים סבתו
אימו של נפתלי מלאכי (מחזור א) נפטרה - ההלויה היתה היום יום חמישי יושבים שבעה ברחוב דפנה 27 שערי תקוה
במוצ"ש ישב בביתו בגינות שומרון
בית הישיבה מרכין ראש עם היוודע על הירצחם בידי בני עוולה של שלושת הנערים החטופים, וביניהם נפתלי פרנקל, בנו של בוגר הישיבה אברהם (מחזור ו')
אתר חדש לרב אליהו ליפשיץ "תורה לשמה" - פרטים כאן
חדש חדש חדש !!! אפליקציה לאתר Ybm
לפרטים לחץ כאן!
פורום הישיבות
בתי מדרש וירטואליים

פרשת וירא - דרכים בעבודת ה'

ט"ו חשון תשס"ב
סוכם ע"י תלמידים

פרשת וירא - דרכים בעבודת ה'

הרב חיים סבתו

 

רבותינו אומרים 'גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה' [שבת קכז, א]. רש"י על הפסוק 'אד-ני אם נא מצאתי חן בעינך אל נא תעבור מעל עבדך' [בראשית יח, ג] מפרש - מלמד שהקב"ה המתין כביכול עד שיכניס אברהם את האורחים. אברהם אבינו עיכב את גילוי השכינה שזכה לה כדי להכניס אורחים. אנו לומדים מאברהם שגדולה הכנסת אורחים מקבלת פני שכינה, אך מהיכן אברהם עצמו ידע זאת? כיצד העיז לעזוב גילוי אלוקי וללכת לקבל אורחים?!

 

'וירא אליו ה' באלוני ממרה והוא יושב פתח האוהל כחום היום' [בראשית יח, א] - ה' נראה אליו, אך לא נאמר לנו מה ה' אומר לו, לא מתואר כאן שום נבואה או שליחות, ומיד מתחיל אחר כך סיפור חדש על קבלת האורחים. שאלה זו גררה כמה פירושים. רש"י אומר שהקב"ה בא לבקר את אברהם שהיה חולה, כלומר לא כל התגלות נעשית למטרת שליחות או משימה אלא היה כאן ביקור חולים ללא אמירה ושליחות מסוימת.

 

הרמב"ן מפרש שיש גילוי שכינה לצורך הטלת משימה ויש גילוי שכינה שבא כגמול, כתוצאה. התוצאה של ברית המילה של אברהם היה 'הביקור' של השכינה. בזכות מעשיו אברהם זוכה לראות פני מלך. אם כך, מדוע זה נקרא ביקור חולה היה צריך לומר סתם ביקור? ברור שכתוצאה מהביקור של ה' אברהם יתרפא שהרי 'באור פני מלך חיים' - רפואה באה כתוצאה מדבקות בקב"ה.

הספורנו מפרש שדרך כורתי ברית ששני הצדדים נמצאים, ובברית המילה בין אברהם לה', נמצא גם ה'. אולי זאת הסיבה שנוהגים להכין כסא בעת המילה כדי לבטא שגם השכינה נמצאת, ולכן אין מחלקים הזמנות לברית כי מי שמוזמן ולא בא - מנודה לשמיים, כביכול השכינה נמצאת והוא לא בא.

הרמב"ם - לשיטתו שאדם אינו יכול לראות מלאך - מפרש שכל הסיפור הזה היה במראה נבואה בלבד.

ראינו את דברי רש"י שפירש שה' בא לבקר את החולה, את אברהם. אומרת הגמרא שיש מצווה לדבוק בה'. וכיצד מקיימים מצווה זו? והלא האדם הגשמי אינו יכול להתחבר ולדבוק ברוחני, בשכינה?! עונה הגמרא - הידבק בדרכיו, מה הוא מבקר חולים אף אתה בקר חולים, מה הוא גומל חסדים אף אתה היה גומל חסדים... הציווי 'ובו תדבק' [בראשית י, כ] יכול להתממש רק באמצעות הדבקות בדרכיו. לפי זה נבין את דברי רש"י - מה הוא מבקר חולים - אלו דרכי ה' להתגלות אל האדם, לא רק באמצעות הנבואה, אלא בגמילות חסדים, ביקור חולים - מקבילות לגילוי שכינה.

שאלנו, מניין ידע אברהם עצמו שגדולה הכנסת אורחים מקבלת פני שכינה וכיצד העז לעכב את השכינה?

'וירא אליו' - בשביל מה? הרי ה' לא ציווה דבר?! אברהם הבין שבשביל זה ה' נגלה אליו, בשביל לגמול חסדים ולבקרו. אברהם הבין שהדבקות בה' היא ההליכה בדרכיו ואם ה' מבקר חולים - גם עליו לעשות זאת וממילא אם הוא עוזב את השכינה כדי לקבל את האורחים הוא בעצם אינו עוזב אלא ממשיך את קבלת השכינה ומתדבק במידותיו של ה'.

אברהם העמיד את האמונה על עמוד החסד - 'תתן אמת ליעקב חסד לאברהם' [מיכה ז, כ] - הדבקות בה' היא ההליכה בדרכיו, ודרכיו הם גמילות חסדים. הרמח"ל מסביר מדוע 'עולם חסד יבנה' [תהילים פט, ג] - היות והבריאה של ה' את העולם היא רק הטבה שהרי אי אפשר להחזיר טובה לה' - זהו חסד.

יצחק לימד אותנו דרך שונה - 'ויצא יצחק לשוח בשדה' [בראשית כד, סג] אמרו רבותינו שהלך להתפלל. יצחק מלמד על דבקות בה' דרך תפילה. 'כי מי גוי גדול אשר לו אלוקים קרובים כה' אלוקינו בכל קראנו אליו' [שמות ד, ז] - התורה אומרת שהדרך להתקרב אל ה' היא על ידי שאנו קוראים לו, וזו הדרך שיצחק לימד אותנו.

יעקב אבינו לימד אותנו דרך שלישית - 'איש תם יושב אוהלים' [בראשית כה, כז] - שלמד תורה אצל שם ועבר. דבקות בתורה - היא דבקות בה'.

אין קוראים אבות אלא שלושה - יש רק שלוש דרכים להידבק בה'. אברהם - החסד, יצחק - תפילה, יעקב - לימוד תורה. אלו הם הדרכים שהתורה מלמדת אותנו כדי להגיע לדבקות בה' וכל השאר אינם אלא דמיונות. הכוזרי מדגיש שאדם לא יכול להמציא לעצמו דרכים חדשות לדבקות. כמובן, אין הכוונה שכל אחד יבחר לו רק אחת מן הדרכים - אלא שלושתם יחד יביאו לדבקות.

אמנם זה אולי נשמע קל - אך אין זה כך. עשיית חסד אמתית זו עבודה קשה, זהו חסד שאף אחד אינו יודע עליה והיא נעשית ללא תמורה או צפייה לגמול - על ידי חסד כזה דבקים בה'. נחמה ליבוביץ אמרה שההכנסת אורחים המדוברת אינה מה שאנו מקיימים היום. היום אנו בסך הכל מזמינים רעים אלינו לבית, ואפילו אנשים שנעים לנו בחברתם ואילו ההכנסת אורחים של אברהם הייתה לאנשים בודדים שאין להם היכן לשהות. 'אשרי משכיל אל דל' [תהילים מא, ב] - וכי צריך להיות משכיל כדי לעשות צדקה? כן! לעיתים צריך הרבה חכמה כדי לעשות חסד אמתי. אם זו הדרך שבחר אברהם אבינו לבסס את האמונה - אין זה דבר של מה בכך.

 

לפעמים אנשים מחליפים בין שני מושגים הנראים זהים - רגשות וריגושים. רגשות הוא מושג ישן ועתיק, ואילו ריגושים הוא מושג מודרני.

מה ההבדל ביניהם? הגמרא מספרת שהיו אנשים שבמקום לשים פתיל תכלת - שדמיו יקרים ותהליך הכנתו קשה ומסובך - הם צבעו את חוטי הציצית בצבע דומה הנקרא 'קלא אילן'. ההבדל ביניהם הוא שהתכלת של התורה יכולה להזכיר לנו את כסא הכבוד, ואילו 'קלא אילן' לא. הצבע 'קלא אילן' נעלם אחרי כמה כביסות, ואילו התכלת יציב לאורך שנים. זה ההבדל בין רגשות לריגושים. לעיתים חושבים שיש עימות בין שכל לרגש, והאמת היא שיש עימות בין רגש אמיתי לבין רגש מזויף. הרגש האמתי הוא יקר מאוד, ואי אפשר לרכשו בקלות ובזמינות. אהבה אמתית, רגישות לזולת - נקנית במשך שנים של עבודה, של עליות וירידות, טורח ועמל. ריגוש - לעומת זאת - קל מאוד להשגה, זה בסך בכל גירוי של כמה עצבים, שנשכח מהר ולא תורם דבר. זה זיוף!

יש שתי הבחנות בין רגש לריגוש.

הבחנה ראשונה, הרגש נשאר לאורך זמן והריגוש חולף מהר. הריגוש - לאחר שהאדם התרגל אליו - דורש ריגוש גדול יותר, ולאחר שהתרגל גם לזה שוב יש דרישה של ריגוש גדול יותר, וכן לעולם. רגש, זה דבר שנשאר לאורך שנים. היכולת של האדם לאהוב - לא חולפת במהרה.

הבחנה שנייה היא שהרגש האמיתי מניע את האדם לידי עשיה, יצירה ועבודה. יצירות שלמות נבנות מרגש. לעומת זאת הריגוש גורם לייאוש ורפיון.

לנו יש כבר דרך סלולה - דביקות בה' רק על ידי הדרכים שהזכרנו - דרכים ארוכות וקשות שלא תמיד נוחות. לא תמיד אנו רואים איך חיוך וטפיחה לחבר שסובל - זה דבקות בה', אך זה ממש כך. אברהם עוזב פני שכינה כדי לקבל אורחים שנראו לו כערבים - זו דבקות בה'!

הצד השווה שבשלושת הדרכים - שצריך לעבוד ולעמול, ואם אין עמל - זה 'קלא אילן', זה זיוף. ברור שגם אנו לפעמים משתמשים בפעולות חיצוניות - אך ההבדל הוא המינון ובמה שעומד מאחור. הנביא צריך כלי נגינה כדי להגיע להשראה רוחנית שבעקבותיה יוכל להתנבא - אך זה לא אומר שאם תנגן כל היום תיהפך לנביא. כל האמצעים האלו באו לעורר את הכוחות הקיימים באדם. אדם המלא בשמחה פנימית ויש בו תורה ויראת שמיים יכול על ידי שירה וריקודים לעורר כוחות אלו הקיימים בו ולהוציא אותם אל הפועל, אך מי שירקוד כל היום ולא למד ולא שנה וקרא - זה לא מבטא דבר.

ניתן להשתמש באמצעים חיצוניים רק בתנאי שזה בא לעורר את הכוחות הקיימים בנו, אחרת - הכל זיוף.

סוכם ע"י תלמידים

אולי יעניינו אותך הסדרות הבאות:


עלות האתר נאמדת בסכומים לא מבוטלים. נשמח אם תעזרו לנו בהמשכת מפעל זה ובהאדרתו ע"י הקדשת שיעור ותרומה לאתר הישיבה בלחיצה כאן
בניית אתרים         
  מערכת | צור קשר | מפת האתר | חברים